<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן צ"ה</h1>
<h2>דף לו:</h2>
והיכא דנפל מן הגג או אכלו ארי ביום ל', משמע בפרק החולץ מדברי רבי יצחק ז"ל דחייב להתאבל עליו, דגרסינן התם מת ביום ל' ונתקדשה אם אשת ישראל חולצת, פירוש חולצת לחומרא כיון דלא פסלינן לה על המקדש בחליצה ואם אשת כהן היא אינה חולצת, ומפרש התם טעמא כיון דלא אפשר, עבדינן כרבנן דפליגי עליה דרשב"ג ואפילו לקולא, ופירש ר"י וזה לשונו ברוב ספרים גרסינן בסוף פרק רבי אליעזר דמילה (שבת קל"ו א') מת ביום ל', וכן גורס שם רבינו שלמה וגם ר"ח גורס כן, ונראה דגרסינן תוך ל' שהרי בפרק יש בכור (בכורות מ"ט א') אמרי רבנן יום ל' כיום שלפניו ור' עקיבא משוי ליה ספיקא ותרוויהו כרשב"ג ודלא כרבנן, אלמא פליגי רשב"ג ורבנן אף ביום ל' וכיון דהכי הוא מה לי תוך ל' ומה לי יום ל', וגם בשאלתות פרשת וירא גורסין תוך ל', מיהו בהלכות גדולות כתוב דביום ל' אפילו פיהק ומת חי הוא לרבנן, דדוקא בתוך ל' הוא דאמרי רבנן במסכת שבת (שם) פיהק ומת ד"ה מת הוא, משמע דגרסינן ביום ל' שאם לא היו גורסין שם יום ל' מאין היה להם חילוק זה, אלא נראה דגרסינן יום ל' ומפרש מת ביום ל' כמשמעו פיהק ומת וחשיב פיהק ומת ביום ל' חי, כיון שחי כל כך כנפל מן הגג תוך ל' דמי, ועוד יש לקיים הגירסא דמת ביום ל' בנפל מן הגג ואכלו הארי, ויום ל' דוקא הוא דסמכינן אדרבנן, ושמא אף לענין אבילות היה חשוב בר קיימא עכ"ל.
